אינספור שבילים ויציאה
רושם בתוך יומן מסע
שנתיים עברו מאז שהשתחררתי מהצבא.
כשלושה חודשים מאז הפעם האחרונה שעדכנתי את יומן מסע.
ועברו , עברו הרבה מים . מאז לאז לעכשיו .
תקופות בחיים זה כמו החצי השני של הסרט אחרי ההפסקה,
בד”כ אתה יוצא להתרעננות , אוכלשותה מסדר את הדרוש ,
ומגיע כמו חדש להמשך – כשהפעם החוויה כבר נבנית על בסיס ניסיון העבר,
ויש לך את היכולת לבחור כיצד לחוות אותה ואם בכלל כדאי או שפשוט עדיף לצאת
לחפש סוף אחר.
מזלי הגדול , המופלא , הלא יאמן בעולם
הוא הגיבוי שיש לי בכל מיני אופנים ובראשית מהבית,
להתחיל פרקים חדשים , לקחת הפסקות, להתרענן,
לחוות ניסיונות ולנסות להישאר ילד אבל עם ניסיון של בוגר.
שנתיים עברו,
טיילתי המון , למדתי לא מעט, אנשים אינספור , עולמות אחרים, מדרשה , זמן בית
וכעת הפרק הבא באוניברסיטה.
לא פשוט ולא קל (וגם לא כלכך מעניין אם אודה על האמת),
אבל עדיין – הבחירה שלי לכרגע.
מקווה לעדכן ולספר קצת דברים שלא מסתכמים בסיכומים בזמן היותר קרוב,
בינתיים חגגתי השבת אמצע סמסטר ברבאק,
שבת מחזור במדרשה, חברים – משפחה , הופעה טובה,
בכלל החיים דבש .
המסע הזה , שלא מסתיים ולא יסתיים לעולם ,
כל עוד אנחנו בהכרה, כל עוד החוויה נצרבת עמוק לתוך
הדנא האישי-יותי אין מה למהר – אלא רק לחיות את זה,
זה משתבח עם הזמן (עד שנתחיל לשכוח יותר משנזכור).
להתערבב ולא להיבלע
רושם בתוך יומן מסע
שבוע מצוין!
(מילות השיר – יומן מסע/אביב גפן)