נחיתה רכה בצפון הודו

מוצאי שבת עכשיו כאן , הירח כבר למעלה בשמיים הבהירים והנקיים מעננים.
היום היה אחר הימים היותר יפים שהיו כאן בזמן האחרון. אני יושב לי בקומה השנייה בגסטהאוס, הקומה שבה החדר שלי , במרפסת של הקומה על ספסל מעץ וקש ומול אחד מקצות העמק כשמתחת הנהר ששלא מפסיק לזרום ובקצה התמונה קצות ההרים המושלגים (לדעתי ההרים שתוחמים את עמק פארווטי).
מצד שמאל, אורות הבתים והמלונות של הכפר הסמוך ואשישט.
אני כאן כבר כשלושה ימים , מתרגל להודו בעיר נופש הודית שלמעשה בחלקה ה”ישן” (אולד מנאלי) מלאה במסעדות שמציעות החל מלבנה ביתית ועד לגחנון וזיוה (אבל רק בימי שבת ..).

עד שהגעתי לנפאל , כלומר בניוזילנד ואוסטרליה , נהגתי לתעד כל יום שעבר בכשורה וחצי לפחות , את עיקר האירועים/אנשים/מראות/חוויות . לעומת זאת כשהגעתי לנפאל ואולי עלי להגיד  למזרח נפסק המנהג וחבל מאוד. אני מניח שהאווירה ה”רגועה”, שאנטי שאנטי, שבה “מותר” ו”נורמלי” לעצור שבוע ולעשות כלום, שבה כמעט בכל יום אתה פוגש כמה ישראלים והכל זול ונראה שאין לך את הצורך להגביל את עצמך בשום מותרות , דווקא כאן כל החוויות הקטנות נראות כ”זולות” או כל הזמן קורות ולכן לא מיוחדות . בולשיט !
דווקא כאן יש כלכך הרבה דברים קטנים ואנשים גדולים שאתה פוגש / עושה / אוכל / רואה שחבל חבל שלא לתעד.

את הימים האחרונים אני מעביר לי בניחותא שאותה כנראה אפסיק ביום שני , אז אני מתכנן לחזור קצת אחורה לעמק פארווטי ולעשות טיול של כמה ימים בכפרים ששם , החל מביקור קצרצר בקאסול (כפר המסוממים … נוראי !) ועד לקיריגנגה ומעיינותיה החמים
אחרי פארווטי ? כנראה אחד הטרקים המטורפים .. מנאלי ל-לה , כ-3 שבועות בשטח .

בינתיים, בינתיים אני מעביר זמני בקריאה מדורגת על משנתו של גורדייף (החיפוש אחר המופלא/פ.ד אוספנס), עיון בספר התניא (מייסד החסידות) בבית חב”ד המקומי, בצפייה בסרטים בבית הישראלי (בית שהוקם ע”י מדינת ישראל לטובת ילדי המדינה וסמיהם, ד”א – שווה לראות את flipping out, תוכנית שהפיק הBBC על הישראלים והסמים שכאן ), בהתמכרות לממתקים ההודים המצוינים !! (כל העוגיות המסוכרות למינהם) ולכל מיני מאכלים פשוטים שנמכרים בדוכנים בעיר (אמא, אבא – אני אוכל בדוכן הנקי ביותר שמצאתי ).
היום אפילו מצאתי עצמי מטייל  עם דרור (בת),גל  גל ועידן (חבר’ה טובים שפגשתי כאן) למפל יפיפה בכפר הסמוך , אח אח איזה כיף זה המקומות הטובים של הטבע !
תו”כ כל אלו , אני מצליח עוד לשמוע סיפורי הודו מגיא, שהעביר את מרבית שנותיו הבוגרות בטיולים ברחבי העולם – תמיד כיף לשממוע וללמוד ! (ממש כמו האנשים שיצא לי לפגוש בבית חבד קטמנדו)

ועם כל זאת , אני עדיין מכין לעצמי את רשימת הפוסטים שאני רוצה לסכם בהם את מאורעות וחוויות נפאל , או במילים אחרות לכפר על העצלנות כתיבה שלי מהחודש וחצי האחרונים שהיו מלאים מלאים . 

ליל מנוחה מהירח הכמעט מלא, נשיקות וחיבוקים , אני גם מתגעגע .. (-:

פורסם בקטגוריה יומן מסע, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה 1 בנושא נחיתה רכה בצפון הודו

  1. מאת יעל‏:

    ,,המשך להנות מהטבע הנפלא ,נשמח לראות עוד תמונות,

    ממתגעגעים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *