מכירים את זה שלפעמים תקועים קצת ..
החלטה בפתח ולא יודעים מה להחליט , לא תמיד בטוחים בתחושות הבטן , מפחדים לפספס הזדמנויות ומצד שני ללכת לעשות מה שחושבים לנכון .
תמיד חשבתי שלפעמים , כשיש לך הכל אין לך כלום ושדווקא שהכל פתוח , אתה לא רק מחליט מה לעשות אלא גם מה לא לעשות .
זה בסדר גמור. אדם , שיש לו את יכולת הבחירה , ואת ההזדמנויות האלו , צריך להיות שמח בחלקו !
ובכן, יש לי את הבחירה בין להמשיך את הטיול כמה שאני רוצה לבין להחליט לסיים אותו בעוד זמן קצר מאוד ובעוד זמן קצר לא מאוד .
האמת – שאני פשוט מרגיש שבא לי לחזור לשבועיים שלושה הביתה ושתהיה לי האפשרות להמשיך לטייל (הכוונה להודו – מה שלא יכול לקרות עקב כך שהויזה שלי לכאן אינה כוללת יציאה וחזרה). .
אז בינתיים , עד שאני אחליט, אני מצליח לברוח מלהחליט וזה די קל ,
אני מתמכר לארוחת בוקר שלי כאן , למתוקים ולמאכלים הקטנים שעוד לא העליתי תמונות שלהם , לסיינפד ולחברים שאני רואה ללא הפסקה, לספרים ולסרטים שבהישג יד , ליהודה ולוי מבית חב”ד שתמיד כיף לקפוץ אליהם ולעוד כל מיני שטויות, אבל ..
אני בכל זאת אצטרך להחליט
בימים הקרובים מה עושה.
נראה לי שזה חלק מכל טיול.
אז בינתיים , תמסרו ד”ש לים ממני !