זה היה ליל של ירח מלא,
באותו הלילה שנסענו לביה״ח,
אך לקח עוד לילה נוסף ואי אילו שעות של כאב
עד שיצא הבנדיט,
קטן קטן אך מושלם, כמו אחיו,
אמר שלום,
אני אח להראל
אני כבר לא חלום,
הנני
ואתם
והבכור
והחיים עצמם
והירח
שהיה
שם
בזמן
סהר
זהו השם שנרשם
ועכשיו
לחזור למציאות המעייפת לפרקים
עם הראל ועם סהר
וחיוכים נרגשים
2 בנים !
פינגבאק: צור | יומן מסע