ביום הזה שאינו נגמר

וממאן להסתיים בטוב ,
ולאות זיכרון שישאיר איזשהם נתיבי חשמל במוחי גם לאחריו ,
אף אם לא תהיה מעורבת בו שינה, והנשמה לא תעזוב את הגוף,
ציטוט מפי ישראל אלירז :
 “השיר נהיה שיר ברגע שבו הוא לא רוצה שום דבר אחר מלבד עצמו”,
אכן , הייתה שיחה מעניינת איתו היום , ממליץ בחום,
כך מדי פעם בפעם, לדושיח עם אנשי יצירה, שחיים בעולם שכולו הם, באמת ,
ולא שאר מלבושי התנכרות עצמיים.
הלוואי על כולנו , חירות שכזאת, אולי עוד גם לנו צפויה התבהרות .