ואוו, 8 חודשים מאז הפוסט האחרון.
כמעט לידה..
עוד שבת שעוברת ככה לאיטה ואני מוצא את עצמי קורא שוב את ה- חיים כמשל / פנחס שדה,
התחלתי בשבוע שעבר כשנסענו לבקר בחמאם הטורקי המוכר לי משכבר הימים ב-כנען ספא אשר שוכן לו בצפת הרחוקה וכמו כשצריך כאשר עולים לרגל – לאט לאט מגלים קדושה והרוח אט אט מורידה פקודות
רגיעה, דקה דקה, שעה שעה והרגיעה מתגלה שנית כתחושה נעימה נעימה, יש ש-יגידו אפילו מצווה.
ובכן, לא טריויאלי כך לחזור לקרוא ועל כן גם החלטתי לכתוב קלות,
להזכיר לעולם ולעצמי על המסע ועל עצם הכתיבה ועל איזהשהו אתר ישן מוכר
שמבקש מעת לעת לעצור לרגע רגעיים ולכתוב משהו כך סתם שיהיה באוויר
על מנת שאזכור שאת החיים להעביר עדיף בכיף ובנעימים ועדיף כזוג יונים (-:
אז זאת סה״כ בקשה עצמית עד הפעם הבאה לנסות שתגיע קצת יותר במהרה..