שישי בערב עכשיו , כן כן ממש עכשיו כבר שישי לקראת שבת , אני חצי ער-מת אחרי ליל לימודים ונסיעתפנות בוקר חזרה הביתה וחוסר רצון לבזבז שעות אורשישי יקרות מפז מה שבסיכומו של עניין מעוניין גורם לי להיות ער כבר אי אילו שעות, ועכשיו, עוד כמה דקות של ערות שאני גוזל מהמוח שלעולם אינו עייף באמת כי אם רק משטה מדי פעם וחושב שהוא צריך לישון .
אבל .. למה ? למה ? אני שואל. למה אתם שואל , אם כבר הגעת עד לכאן . למה אני יושב כאן וכותב כמה מילים חסרות כל פשר. הסיבה היא פשוטה .
קוראים לה – טאפאס. סרט . סיפור . בעצם כמה סיפורים, ספרדים וטוב שכך שעיקרם קצת מזה וקצת מזה , על יחסים בעיקר. מה חדש.. ?
ובכן , הנה צצה לה הזדמנות להמליץ לכל המתמיד והמשקיע שהגיע עד למילה זו , שאני אך בקושי הצלחתי , הנה צצה לה הזדמנות לתת את האפשרות לצפות ביכולתו של אדם להוציא טוב, טוב אמיתי ואושר ריאל פוליטי , הכרה בחוסר היכול של ההכרה של סוף החיים, מוות .
אותו דבר שנאמר עליו שרק כשנמצא משהו שעליו נוכל להקריבו אז נוכל למצוא את הסיבה שלמשמעות אמיתית להתרחק ממנו.
ובכן , שישהופכשבת עם איזה מאכל רוחני קטן – טאפאס – מומלץ.